ההשפעה של מודעות עצמית על מנהיגות אפקטיבית
ההשפעה של מודעות עצמית על מנהיגות אפקטיבית
במחקר שלפנינו חוקר גרמני בשם פיטר הרטונג, בדק האם קיים קשר מובהק בין מודעות עצמית למנהיגות אפקטיבית. הוא בחן אפקטיביות בשלושה היבטים – מוטיבציה, שביעות רצון ופרודוקטיביות של העובדים.
בדברי ההסבר המקדימים, מצטט הרטונג את גולמן, שטבע בזמנו (1995) את מושג האינטליגנציה הרגשית. גולמן כתב שלא ניתן לטפל ולשפר תהליכים לא מודעים, כל עוד הם מעורפלים ועמומים. לפיכך, מודעות עצמית, היא מרכיב יסודי של אינטליגנציה רגשית, החיונית למנהיגות אפקטיבית. מודעות עצמית כוללת הכרה והבנה של הרגשות, הערכים והמטרות האישיות, מה שמוביל להערכה עצמית כנה ולביטחון עצמי מוגבר. ויסות עצמי, הבנוי על מודעות עצמית, מאפשר שליטה מודעת ברגשות ובדחפים, ותורם ליושרה, אמינות ופתיחות לשינוי.
כיצד מודדים מודעות עצמית? הרטונג השווה בין הערכות של המנהלים את עצמם ובין הערכות של אחרים אותם באותם תחומים. למרות חשיבותה המכרעת, כותב הרטונג, נושא המודעות העצמית נחקר בהיקף מצומצם בספרות המחקרית שעוסקת בארגונים וניהול. הרטונג מצא 127 מחקרים, עליהם התבססה סקירת הספרות שלו. אל סקירת הספרות צירף הרטונג נתונים שאסף בסקר מקוון, בהשתתפות 255 מנהלים.
בשאלות הסקר שעליהן ענו המנהלים הייתה גם התייחסות למרכיבים פסיכולוגיים שנמצאו קשורים לנושא המודעות העצמית, כמו: שקיפות עצמית[1] ומוסריות.
המחקר מצא קשר חיובי חזק בין מודעות עצמית גבוהה לבין אפקטיביות של תפקוד המנהל, מוטיבציה, שביעות רצון ופרודוקטיביות של העובדים. במובן הזה המחקר מאשש ממצאים שעלו מסקירת הספרות המחקרית על הקשר החיובי בין מודעות עצמית לניהול אפקטיבי. כמו כן נמצאו קורלציות משמעותיות בין תכונות אישיות הקשורות למודעות העצמית, כמו שקיפות עצמית, לבין יעילות בביצוע משימות. תכונות אישיות אחרות שנמצאו כמשחקות תפקיד משמעותי במנהיגות יעילה היו: רמות אנרגיה גבוהות, יכולת עמידה בלחצים, ביטחון עצמי, בגרות רגשית, מוטיבציה (Achievement motivation) ויושרה אישית.
מנהלים יכולים לשפר את המודעות העצמית שלהם באמצעות מספר אסטרטגיות מפתח:
תרגול מיינדפולנס והתבוננות קבועים יכולים לעזור למנהלים להיות מכווננים יותר למחשבות, לרגשות ולתגובות שלהם במצבים שונים.
בקשת משוב: בקשה אקטיבית של משוב כן מעמיתים, כפיפים ומנהלים בכירים יכולה לספק תובנות חשובות לגבי ההתנהגות וההשפעה של האדם על אחרים. גישת משוב 360 מעלות זו יכולה לחשוף נקודות עיוורות בתפיסה העצמית.
ניהול יומן: שמירה על יומן לתיעוד חוויות יומיומיות, אתגרים ותגובות רגשיות יכולה לעזור בזיהוי דפוסים וטריגרים לאורך זמן.
השתתפות באימון או חניכה: עבודה עם מאמן או חונך מקצועי יכולה לספק פרספקטיבה חיצונית והדרכה בפיתוח מודעות עצמית.
טיפוח חוויות מגוונות: חשיפה למצבים חדשים ומאתגרים יכולה לחשוף היבטים של אישיות ותגובות רגשיות שעשויים לא לצוף בסביבות מוכרות.
ניתוח ערכים אישיים ומוטיבציות: רפלקציה קבועה על ערכי הליבה ומה שבאמת מניע את האדם יכולה להוביל להתאמה טובה יותר בין פעולות לאמונות.
תרגול חמלה הכלול בתרגול המיינדפולנס: פיתוח אמפתיה כלפי אחרים יכול באופן פרדוקסלי להגביר את המודעות העצמית על ידי הדגשת התגובות הרגשיות של האדם ביחס לאחרים.
[1] self-transparency- מושג בספרות המחקרית העדכנית שמתייחס למצב שבו אדם מתנהל באופן אותנטי, לא מסתיר מעצמו ומאחרים צדדים חזקים וחלשים כאחד. לא מסתתר מאחורי פסאדה, גינונים חיצוניים שאינם משקפים את מי שהוא באמת.
The impact of self-awareness on leadership behaviour, Hartung, Peter
Journal of Applied Leadership and Management
Hartung, Peter (2020) : The impact of self-awareness on leadership behavior, Journal of Applied Leadership and Management, ISSN 2194-9522, Hochschule Kempten – University of Applied Sciences, Professional School of Business & Technology, Kempten, Vol. 8, pp. 1-21, https://www.journal-alm.org/article/view/21067